Galatea - הפסל שהתעורר לחיים
תוכן העניינים
סיפורם של גלתיאה ופיגמליון הוא בין המיתוסים היווניים הפופולריים ביותר וידוע בכל העולם. הוא מספר את סיפורו של פסל מפורסם שהתאהב ביצירת המופת שלו. המיתוס נתן השראה למספר יצירות אמנות חזותיות וספרותיות.
גלאטאה ופיגמליון
החשבונות משתנים לגבי מי פיגמליון היה. במיתוסים מסוימים, פיגמליון היה מלך קפריסין ופסל שנהב מיומן, אך בדיווחים אחרים, הוא לא היה מלך, אלא אדם פשוט שהיה מבריק במקצועו.
- פיגמליון ונשים
פיגמליון בז לנשים ונמאס מהן. הוא ראה בהם פגמים, ואיבד בהם עניין לחלוטין. כשהבין שהוא לא יכול לסבול את חוסר השלמות של נשים, החליט פיגמליון שלעולם לא יתחתן. מדוע הוא הרגיש כך אינו ידוע, אבל בחלק מהדיווחים, זה היה בגלל שהוא ראה נשים עובדות בזנות וחש בושה וסלידה כלפיהן.
פיגמליון החליט להתמקד בעבודתו והחל לפסל פסלים של נשים מושלמות ללא פגמים. עד מהרה הוא יצר את 'Galatea', פסל שנהב יפהפה עם פרטים מעודנים, מפוסל לשלמות. הפסל הזה היה יצירת המופת שלו והוא התפרסם בזכות יצירתו.
- פיגמליון יוצר את Galatea
הפסל של פיגמליון היה יפה ומושלם יותר מכל אישה או כל גילוף אחר של אישה שנראתה אי פעם. לאחר שהשלים אותו, עמד לפניו פסל של אישה יפה להפליא. פיגמליון, שעד כה לא אהב כל אישה, התאהב עמוקות ביצירתו המושלמת. הוא התקשר אליה Galatea . פיגמליון היה אובססיבי לפסל והחל להתייחס אליו כמו לאישה, לתת לו מתנות, לדבר אליו ולהראות לו חיבה. לרוע המזל, הוא חש את ייסורי האהבה הנכזבת, בעודו מתרחק אחר חפץ שלעולם לא יוכל לאהוב אותו בחזרה.
- אפרודיטה נכנסת למקום
אַפְרוֹדִיטָה , אלת האהבה, ראתה כמה אבודה מאוהבת פיגמליון והיא ריחמה עליו. היא החליטה לתת לו סימן, ובחרה את הרגע שבו הוא היה במקדש שלה והקריב שור. בזמן שמנחותיו בערו על המזבח, התלקחו הלהבות שלוש פעמים. פיגמליון היה מבולבל ולא מודע למה יכול להיות המסר של אפרודיטה.
אולם כשחזר הביתה ואימץ את הפסל, הרגיש פתאום שהוא חם ורך. זוהר של חיים החל להופיע ממנו. אפרודיטה הביאה את הפסל לחיים.
פיגמליון התחתן עם גלתיאה והוא מעולם לא שכח להודות לאלה אפרודיטה על מה שעשתה למענו. לו ולגלתיאה נולד בן והם ביקרו לעתים קרובות במקדש של אפרודיטה במהלך חייהם עם מנחות להודות לה. היא בתורה בירכה אותם באהבה ובשמחה והם המשיכו לחיות חיים שלווים ומאושרים.
סמליות של גלאטאה
Galatea ממלאת רק תפקיד פסיבי בסיפור שלה. היא לא עושה או אומרת כלום, אלא פשוט קיימת בגלל פיגמליון, ומגיעה בצורה מלאה מידו. רבים ראו בסיפור זה כמשקף את המעמד בו החזיקו נשים בדרך כלל לאורך ההיסטוריה, שנראו כשייכות לאבותיהן או לבעליהן.
לגאלטאה אין סוכנות. היא קיימת כי גבר החליט ליצור את האישה המושלמת, וניתנים לה חיים כי הגבר התאהב בה. במילים אחרות, היא קיימת בזכותו ובשבילו. Galatea נוצרת מחפץ דומם, כלומר שיש, ואין לה כוח על היוצר שלה.
מה הרגשות שלה בנושא אינו ידוע ונחשב כלא חשוב. הסיפור אומר שהשניים מתאהבים זה בזה וממשיכים להביא ילד משותף. אבל לא ידוע למה היא התאהבה בו או רצתה להיות איתו.
Galatea היא אישה אידיאלית, מראה של רצונותיו של פיגמליון. היא מסמלת את השקפתו של פיגמליון לגבי מה שאישה צריכה להיות.
ייצוגים תרבותיים של Galatea
מספר שירים נכתבו על פיגמליון וגלאטאה על ידי משוררים מפורסמים כמו רוברט גרייבס ו-ו.ס. גילברט. הסיפור של פיגמליון וגאלטאה הפך גם לנושא מרכזי ביצירות אמנות כמו האופרה של רוסו שכותרתה 'פיגמליון'.
המחזה 'פיגמליון' שכתב ג'ורג' ברנרד שו מתאר גרסה אחרת של הסיפור, על האופן שבו גלאטאה הובא לחיים על ידי שני גברים. בגרסה זו, המטרה הייתה שהיא תתחתן ולבסוף תהפוך לדוכסית. הוא קיבל משוב חיובי ורוב האנשים רואים בו גרסה מעניינת וייחודית של הסיפור המקורי. מחזה זה עובד אז כמחזמר הבימתי 'גברתי הנאווה', שהפך לסרט מצליח מאוד באותו שם.
בקיצור
האהבה הבלתי נפוצה והבלתי מותנית בין Galatea ופיגמליון היא אהבה שריתקה אינספור אנשים במשך עשרות שנים. עם זאת, Galatea משחקת רק תפקיד פסיבי בסיפור שלה, ומי היא הייתה ואיזו סוג של דמות הייתה לה, לא ידוע.
