מלאכים שנפלו - מי הם?

תוכן העניינים
נושא המלאכים שנפלו קשור בעיקר לדתות האברהמיות של היהדות, הנצרות והאסלאם. המונח 'מלאך(ים) שנפל' אינו מופיע באף אחד מהטקסטים הדתיים העיקריים של אותן דתות. המושג והאמונות נובעים מהתייחסויות עקיפות הן בתנ'ך והן בקוראן, אזכורים ישירים יותר בברית החדשה, וסיפורים ישירים המסופרים בכמה כתבים פסאודפיגרפיים בין-צוותיים.
מלאכים שנפלו המוזכרים בטקסטים ראשוניים

זהו רשימה של הטקסטים העיקריים הנוגעים לתורת המלאכים שנפלו עם הסבר קצר על כל אחד מהם.
- בראשית ו' 1-4: בפסוק 2 של בראשית ו', הכוונה היא ל'בני האלוהים' שראו את 'בנות האדם' ונמשכו אליהן עד כדי כך שלקחו אותן לנשים. האמינו שבני אלוהים אלה הם מלאכים שדחו את עמדותיהם העל-טבעיות בגן עדן לטובת מעקב אחר התשוקה המינית שלהם לנשים אנושיות. הנשים הולידו צאצאים ממערכות יחסים אלו והצאצאים הללו ידועים בשם הנפילים, המכונה בפסוק 4. מאמינים שהם גזע של ענקים, חצי אדם וחצי מלאך, שחיו על פני האדמה לפני המבול של נח, המתואר בהמשך פרק 6.
- ספר חנוך: מכונה גם חנוך 1, כתיבה זו היא טקסט יהודי פסאודפיגרפי שנכתב במהלך המאות ה-4 או ה-3 לפני הספירה. זהו התיאור המפורט של נסיעתו של חנוך מהארץ דרך רמות השמים השונות. החלק הראשון של חנוך, ספר המשגיחים , פורש את ספר בראשית 6. הוא מתאר את נפילתם של 200 'צופים' או מלאכים שלוקחים לעצמם נשים אנושיות ומולידים את הנפילים. ניתן לנו שמות של עשרים מנהיגי הקבוצה הזו ונספר כיצד הם גם לימדו את בני האדם ידע מסוים שהוביל לרוע ולחטא בעולם. תורות אלו כוללות קסם, עיבוד מתכת ואסטרולוגיה.
- לוקס 10:18: בתגובה להצהרת חסידיו בדבר סמכות על טבעית שניתנה להם, ישוע אומר: 'ראיתי את השטן נופל כמו ברק מהשמים'. הצהרה זו קשורה לעתים קרובות לישעיהו 14:12 שלעתים קרובות מובן כמתאר את נפילת השטן, שהיה פעם מלאך בכיר המכונה 'כוכב היום' או 'בן השחר'.
- התגלות יב:7-9 : כאן תיארנו בשפה אפוקליפטית את נפילת השטן. הוא מתואר כדרקון גדול המבקש להרוג את הילד המשיחי שנולד מאישה שמימית. הוא נכשל בניסיון זה ומתחוללת מלחמת מלאכים גדולה. מיכאל והמלאכים שלו נלחמים נגד הדרקון והמלאכים שלו. תבוסתו של הדרקון, המזוהה כשטן, מביאה לכך שהוא ומלאכיו מופלים מהשמים אל הארץ שם הוא מבקש לייסר את אנשי אלוהים.
- התייחסויות אחרות למלאכים שנפלו בברית החדשה כוללים את ה-1 לקורינתים 6:3, 2 פטרוס ב':4 ויהודה 1:6. קטעים אלו מתייחסים למשפטם של מלאכים שחטאו לאלוהים.
- הקוראן 2:30: כאן מסופר סיפור נפילת איבליס. לפי הטקסט הזה, המלאכים מוחים נגד תוכניתו של אלוהים לברוא בני אדם. הבסיס לטיעון שלהם הוא שבני אדם ינהגו ברשע ובעוולות. אולם, כאשר אלוהים מפגין את עליונות האדם על המלאכים, הוא מצווה על המלאכים להשתטח לפני אדם. איבליס הוא המלאך היחיד שמסרב, ממשיך להתפאר בעליונות שלו על אדם. זה מוביל לגירוש מגן עדן. ישנן התייחסויות נוספות לאיבליס בקוראן כולל סורה 18:50.
מלאכים שנפלו בתורה
ספר חנוך נכתב בתקופה הידועה כתקופת בית שני של היהדות (530 לפנה'ס - 70 לספירה). פסאודפיגרפות אחרות שנכתבו בתקופה זו כוללות את 2 ו-3 חנוך ואת ספר היובלים.
יצירות אלו מתארות כולן במידה מסוימת את פעילותם של מלאכים שנפלו בהתבסס על הטקסטים העיקריים של ספר בראשית וחנוך א'. עד המאה ה-2 לספירה, ההוראה הרבנית פנתה במידה רבה נגד האמונה במלאכים שנפלו כדי למנוע את הערצתם.
רוב המורים דחו את הרעיון שבני אלוהים הם למעשה מלאכים, והטקסטים הבין-צוותיים לא שרדו בקאנון היהודי מעבר למאה ה-3. במהלך מאות השנים, האמונה במלאכים שנפלו מתמזגת מפעם לפעם בכתבי המדרש. יש גם התייחסות מסוימת למלאכים הרעים, אם כי לא נפלו במפורש, בקבלה.
בהיסטוריה הנוצרית המוקדמת יש עדויות לאמונה רווחת במלאכים שנפלו. הסכמה עם הפרשנות של בני אלוהים בהיותם מלאכים שנפלו נמשכת בקרב אבות הכנסייה מעבר למאה השנייה.
הפניות אליו נמצאות בין היתר בכתביהם של אירנאוס, ג'סטין מרטייר, מתודיוס ולקטנטיוס. ניתן לראות את ההבדל בין ההוראה הנוצרית והיהודית בנקודה זו דיאלוג של ג'סטין עם טריפו . טריפו, יהודי, מצוטט בפרק 79, 'התבטאויותיו של אלוהים הן קדושות, אבל התיאורים שלך הם רק תחבולות... כי אתה טוען שמלאכים חטאו ומרדו מאלוהים.' לאחר מכן ג'סטין ממשיך לטעון לקיומם של מלאכים שנפלו.
אמונה זו מתחילה לדעוך בנצרות עד המאה הרביעית. זה בעיקר בשל כתביו של אוגוסטינוס הקדוש, במיוחד שלו עיר האלוהים . הוא משנה כיוון מהתמקדות בבני אלוהים בבראשית, לדגש על נפילת השטן. הוא גם מנמק שבגלל שמלאכים אינם גופניים, הם לא יכולים לחטוא בתחום התשוקה המינית. חטאיהם מבוססים על גאווה וקנאה.
במהלך ימי הביניים, מלאכים שנפלו מופיעים בחלק מהספרות הידועות ביותר. אצל דנטה קומדיה אלוהית , מלאכים שנפלו שומרים על עיר דיס שהוא אזור מוקף חומה הכולל את הרמות השישית עד התשיעית של הגיהנום. ב גן העדן אבוד , שנכתב על ידי ג'ון מילטון, מלאכים שנפלו חיים בגיהנום. הם יצרו ממלכה משלהם בשם Pandaemonium, שם הם מקיימים את החברה שלהם. זה מתיישב עם תפיסה מודרנית יותר של גיהנום כמקום שנשלט על ידי השטן ומשכן השדים שלו.
מלאכים שנפלו בנצרות היום
כיום, הנצרות באופן כללי דוחה את האמונה כי בני אלוהים היו למעשה מלאכים שנפלו שצאצאיהם הפכו לשדים.
בתוך הקתוליות הרומית, נפילת השטן ומלאכיו בהתבסס על התיאור בהתגלות היא האמונה המוחזקת ונלמדת. זה נתפס כמרד נגד סמכותו של אלוהים. פרוטסטנטים בגדול מחזיקים באותה נקודת מבט.
הקבוצה הנוצרית הידועה היחידה שעדיין נאחזת בהוראה המוקדמת יותר היא הכנסייה האתיופית-אורתודוקסית, שגם היא עדיין משתמשת ביצירות הפסאודיפיגרפיות של חנוך.
המושג של מלאכים שנפלו נדון רבות באסלאם מתחילתו. ישנם דיווחים על כמה ממלוויו של הנביא מוחמד שהעלו את הרעיון, אך לא עבר זמן רב עד שהתעוררה התנגדות לכך.
בהתבסס על טקסטים מהקוראן, חוקרים מוקדמים, כולל חסן מבצרה, דחו את הרעיון שמלאכים יכולים לחטוא. זה הוביל להתפתחות האמונה במלאכים כיצורים שאינם ניתנים לטעות. במקרה של נפילת איבליס, חוקרים מתווכחים אם איבליס עצמו היה בכלל מלאך.
רשימת המלאכים שנפלו
מתוך המקורות השונים באתר, ניתן להרכיב את הרשימה הבאה של שמות המלאכים שנפלו.
- הברית הישנה
- 'בני אלוהים'
- שָׂטָן
- לוציפר
על ההבדלים בין השמות השטן ולוציפר, ראה מאמר זה .
- גן העדן אבוד – מילטון לקח את השמות הללו משילוב של אלים פגאניים עתיקים, שחלקם נקראים בתנ'ך העברי.
- מולוך
- כמוש
- דגון
- בליאל
- בעל זבוב
- שָׂטָן
- ספר חנוך – אלו הם עשרים המנהיגים של ה-200.
- Samyaza (Shemyazaz), המנהיג הראשי
- ערקיאל
- ראמל
- קוקביאל
- תמיאל
- רמיאל
- דניאל
- חזקיאל
- רקיאל
- עשהאל
- תחמש אותנו
- בתריאל
- בזאלי
- אנאיל
- זכיאל
- שמסיאל
- סתריאל
- טוריאל
- יומיאל
- שריאל
בקיצור
ניתן למצוא לאמונה במלאכים שנפלו חוטים משותפים בכל הדתות במסורת האברהמית, מיהדות בית שני ועד אבות הכנסייה המוקדמים ועד ראשית האיסלאם.
בצורה כלשהי, אמונה זו מהווה את הבסיס להבנת קיומם של טוב ורע בעולם. כל אחת מהמסורות עסקה בתורה של מלאכים הן הטוב והן הרע בדרכה.
כיום התורה על מלאכים שנפלו מבוססת בעיקר על דחייה של אלוהים וסמכותו ומשמשת אזהרה למי שיעשה את אותו הדבר.