פילוסופים יוונים עתיקים ומדוע הם חשובים

תוכן העניינים
פילוסופיה היא דרך עבורנו לנסות ולתפוס את המורכבות העצומה של העולם בו אנו חיים. בני אדם תמיד שאלו את השאלות הגדולות. מה הופך אותנו לאנושיים? מהי משמעות החיים? מה מקור הכל ולאן צועדת האנושות?
אינספור חברות ותרבויות ניסו לענות על שאלות אלו. אנו רואים את הניסיונות הללו בספרות, פיסול, מחול, מוזיקה, קולנוע ועוד. אולי הניסיונות המוקדמים הפוריים ביותר להסיר את מסך הידע הסמוי התרחשו ביוון, שם העזו שורה של אינטלקטואלים להתמודד עם כמה מהשאלות הבסיסיות ביותר שבני אדם העזו לשאול אי פעם.
המשך לקרוא בעודנו צועדים בשבילם של הפילוסופים היוונים המפורסמים ביותר ועומדים בנעליים שלהם כשהם מספקים תשובות לכמה מהשאלות הדחופות ביותר של החיים.
תאלס

תאלס נחשב לאחד הפילוסופים הראשונים של יוון העתיקה ומקובל לחשוב שהוא אחד היוונים הראשונים שחשבו על חשיבות ההיגיון וההוכחה. תאלס היה הפילוסוף היווני הראשון שניסה ולתאר את היקום. למעשה, מיוחס לו שיצר את המילה קוֹסמוֹס .
תאלס חי במילטוס, עיר על צומת דרכים של ציוויליזציות, שם נחשף לידע מגוון לאורך חייו. תאלס למד גיאומטריה והשתמש בהיגיון דדוקטיבי כדי לנסות ולהשיג כמה הכללות אוניברסליות.
הוא התחיל בגבורה התפתחויות פילוסופיות בטענה שהעולם לא יכול היה להיברא על ידי ישות אלוהית ושהיקום כולו נוצר מתוך קשת , עקרון יוצר שהוא ראה בו מים. תאלס האמין שהעולם הוא דבר אחד, לא אוסף של דברים רבים ושונים.
אנקסימנדר

אנקסימנדר הלך בעקבות תאלס. הוא היה מדינאי עשיר ובאותה תקופה היה מראשוני היוונים הקדמונים שניסו לצייר מפת העולם ולפתח מכשיר שימדוד זמן.
אנקסימנדר ניסה להציג תשובה משלו על מקורות העולם והיסוד הבסיסי שיוצר הכל. אנקסימנדר האמין שהעיקרון שממנו הכל נובע נקרא אפיירון .
אפיירון הוא חומר לא מוגדר שמתוכו נובעות כל התכונות כמו חם וקר, או יבש ולח. אנקסימנדר ממשיך עם ההיגיון של תאלס ומכחיש שהיקום נוצר על ידי כל סוג של ישות אלוהית, בטענה שמקור היקום היה טבעי.
אנקסימנס

אסכולת מילטוס הסתיימה עם אנקסימנס שכתב ספר על הטבע בו הציג את רעיונותיו על טבע היקום.
בניגוד לתאלס ואנאקסימנדר, אנקסימנס האמין שעיקרון היצירה שממנו הוקם הכל הוא אוויר.
עם מותו של אנקסימנס, הפילוסופיה היוונית תמשיך הלאה מהאסכולה הנטורליסטית ותתפתח לאסכולות שונות של חשיבה שלא רק יתמודדו עם מקור היקום אלא גם של החברה האנושית.
פיתגורס

פיתגורס נחשב לעתים קרובות למתמטיקאי, אך המתמטיקה שלו מושחלת בכמה תצפיות פילוסופיות.
פיתגורס האמין כי היקום כולו עשוי ממספרים וכי כל מה שקיים הוא למעשה השתקפות פיזית של יחסים גיאומטריים בין מספרים.
למרות שפיתגורס לא התעמק הרבה במקורות היקום, הוא ראה במספרים ארגון ויוצר עקרונות. באמצעות מספרים, פיתגורס ראה שהיקום כולו נמצא בהרמוניה גיאומטרית מושלמת.
סוקרטס

סוקרטס חי באתונה ב-5 ה' המאה לפני הספירה ונסע בכל רחבי יוון, שם אסף את הידע הרב שלו על אסטרונומיה, גיאומטריה וקוסמולוגיה.
הוא בין הפילוסופים היוונים הראשונים שהפנו את מבטו אל החיים על פני כדור הארץ ואיך בני אדם חיים בחברות. הוא היה מודע מאוד לפוליטיקה ונחשב לאחד ממייסדי הפילוסופיה הפוליטית.
הוא היה מאוד גלוי ולא היה מועדף בקרב האליטה. לעתים קרובות הוא היה מתויג כמנסה להשחית את הנוער ולזלזל באלי העיר. סוקרטס האמין בכך דֵמוֹקרָטִיָה וצורות ממשל אחרות הן די חסרות תועלת והאמינו שבראש החברות צריכות להיות מלכים-פילוסופים.
סוקרטס פיתח שיטת חשיבה ספציפית בשם שיטה סוקרטית שבו הוא ינסה להצביע על חוסר העקביות בהנמקה ולהפריך את מה שנחשב אז כידע המוכח האולטימטיבי
צַלַחַת

אפלטון חי ופעל באתונה דור אחד אחרי סוקרטס. אפלטון הוא מייסד האסכולה האפלטונית ואחת הדמויות המובילות בתולדות הפילוסופיה של העולם המערבי.
אפלטון היה מפיץ הדיאלוג הכתוב והצורות הדיאלקטיות בפילוסופיה ותרומתו המפורסמת ביותר לפילוסופיה המערבית היא תורת הצורות. בהשקפת עולמו, ראה אפלטון את העולם הפיזי כולו כיוצר ומתוחזק על ידי צורות או רעיונות מוחלטים, מופשטים ונצחיים שאינם משתנים לעולם.
לרעיונות או לצורות הללו אין גוף פיזי והם קיימים מחוץ לעולם האנושי. אפלטון האמין שרעיונות אלו הם שצריכים להיות מוקד המחקרים הפילוסופיים.
למרות שעולם הרעיונות קיים באופן עצמאי משלנו, אפלטון האמין שרעיונות חלים על אובייקטים בעולם הפיזי. כך הרעיון של 'אדום' הוא אוניברסלי מכיוון שהוא יכול לרמוז על דברים רבים ושונים. זה לא הצבע האדום האמיתי, אלא הרעיון שלו שאפשר לייחס אז לחפצים בעולמנו.
אפלטון היה מפורסם בפילוסופיה הפוליטית שלו, והוא האמין בלהט שחברה טובה צריכה להיות מנוהלת על ידי מלכים-פילוסופים שהם אינטליגנטים, רציונליים ואוהבים ידע וחוכמה.
כדי שחברה תתפקד כראוי, מלכים-פילוסופים צריכים להסתייע בעובדים ואפוטרופוסים שאינם צריכים לדאוג לחוכמה וקבלת החלטות חברתיות מורכבות, אך חיוניים בשמירה על החברה.
אריסטו

אריסטו הוא פילוסוף אתונאי נוסף שהושפע מאוד מאפלטון. אריסטו הפך בסופו של דבר למורה של אלכסנדר מוקדון והותיר עקבות לאין שיעור בנושאים כמו לוגיקה, רטוריקה ומטאפיסיקה.
אריסטו מוצג לעתים קרובות כאחד המבקרים הגדולים ביותר של אפלטון והפילוסופיה שלו מתוארת לעתים קרובות כגורמת לפילוג הגדול בפילוסופיה המערבית לכתות אריסטוטליות ואפלטוניות. הוא ביסס בני אדם בתחום של פוליטיקה והצהיר באופן מפורסם שאדם הוא חיה פוליטית.
הפילוסופיה שלו מתמקדת בחשיבות הידע וכיצד הוא מושג. עבור אריסטו, כל ידע חייב להתבסס על היגיון ולמצוא שהלוגיקה היא הבסיס להגיון.
בניגוד לאפלטון שסבר כי המהות של כל עצם היא הרעיון שלו שמתקיים מחוץ לאותו אובייקט, אריסטו מצא שהם מתקיימים במקביל. אריסטו דחה את הרעיון שנשמה אנושית קיימת מחוץ לגוף.
אריסטו תיאר באופן מפורסם את אופי השינוי באובייקטים באמצעות סיבות שונות. הוא מזכיר את הסיבה החומרית שמתארת את החומר שממנו עשוי חפץ, את הסיבה הצורנית שמסבירה איך החומר מסודר, את הסיבה היעילה שמסבירה מהיכן הגיעו החפץ והחומר של אותו חפץ, ואת הסיבה הסופית שהיא מטרה של חפץ. כל אלה יחד מרכיבים אובייקט.
דיוגנס
דיוגנס הפך לשמצה בשל שלילת כל המוסכמות והנורמות החברתיות של אתונה. הוא היה ביקורתי מאוד כלפי החברה האתונאית ומיקד את חייו בפשטות. דיוגנס לא ראה טעם בניסיון להשתלב בחברה שראה בה מושחתת וחסרת ערכים ומשמעות. ידוע שהוא ישן ואכל בכל מקום ובכל זמן שמצא לנכון, והוא האמין שהוא אזרח העולם, לא של אף עיר או מדינה. עבור דיוגנס, הפשטות הייתה המעלה האולטימטיבית בחיים והחלה את בית הספר של ציניקנים.
אוקלידס ממאגרה

אוקלידס ממאגרה היה פילוסוף שהלך בדרכו של סוקרטס שהיה המורה שלו. אוקלידס האמין בטוב העליון ככוח שמניע הכל וסירב להאמין שיש משהו מנוגד לטוב. הוא הבין טוב כידע הגדול ביותר.
אוקלידס היה מפורסם בזכות תרומתו לדיאלוג ולוויכוח, שם היה מצביע על ההשלכות האבסורדיות שניתן להפיק מהטיעונים של יריביו, ובכך הוכיח בעקיפין את הנקודה שלו.
זינו מסיטיום
זינו מציטיום נחשב למייסד הסטואיות. הוא לימד את התרגול באתונה, והוא ביסס את אמונותיו על הבסיסים שהציבו הציניקנים לפניו.
הסטואיות כפי שהצהיר על ידי זינו הדגישה טוב וסגולה הנובעים משלוות הנפש של האדם. הסטואיות הדגישה את חשיבות הטבע והחיים בהסכמה עמו.
המטרה הסופית של הסטואיות היא השגה Eudaimonia, אשר מתורגם באופן חופשי כאושר או רווחה, שגשוג אנושי או תחושת רווחה כללית.
מסיימים
פילוסופים יווניים באמת התחילו כמה מההתפתחויות האינטלקטואליות הבסיסיות ביותר של המחשבה האנושית. הם שאלו מהו מקור היקום ומהן המעלות האולטימטיביות שעלינו לשאוף אליהן. יוון העתיקה עמדה בצומת דרכים של שיתוף רעיונות וידע, ולכן אין זה מפתיע שכמה מההוגים הגדולים בהיסטוריה האנושית חיו ושגשגו באזור זה.