אריה יהודה - משמעות וסמליות
תוכן העניינים
האריה הוא דימוי רב עוצמה המשמש לאורך מאות שנים ותרבויות באמנות, מוזיקה, אדריכלות, ספרות ודת. זה מייצג כוח , הוד, כוח, אומץ, מלכות, כוח צבאי וצדק. האריה של שבט יהודה הוא דוגמה לכך כמקור חשוב למשמעות ורוחניות הן ליהודים והן לנוצרים.
האריה של יהודה - ביהדות
מקורו של אריה יהודה בספר בראשית שם נמצא יעקב מברך את שנים עשר בניו מערש דווי. כל אחד מהבנים הוא שם לאחד משנים עשר שבטי ישראל.
כאשר יעקב, הידוע גם כישראל, מברך את בנו יהודה, הוא קורא לו, 'גור אריה ' ואומר ש' הוא כופף כאריה וכלביאה ' (בראשית 49:9). כך הפך שבט יהודה למזוהה עם סמל האריה.
כמה מאות שנים מאוחר יותר, ממלכת ישראל, לאחר שאוחדה תחת דוד המלך ובנו שלמה, חולקה לממלכות צפונית ודרומית בשנת 922 לפנה'ס.
הממלכה הצפונית כללה 10 שבטים ושמרה על השם ישראל. הממלכה הדרומית, שכללה רק את שבטי יהודה ובנימין, קיבלה את השם יהודה.
לאחר כיבוש וקליטה של הממלכה הצפונית באימפריה האשורית, שרדה ממלכת יהודה הדרומית עד כיבושה על ידי הבבלים. אולם, במקום להיקלט לחלוטין, נותרו כמה עברים בארץ, ומספר גולים חזרו בסופו של דבר תחת שלטון האימפריה המדו-פרסית שחלפה את הבבלים.
היהודים המודרניים הם אבותיהם הקדמונים של העברים הללו, ומתוך אמונתם הדתית נגזרת היהדות.
בישראל העתיקה, האריה היה סמל חשוב של כוח, אומץ, צדק והגנתו של אלוהים. ישנן עדויות שתמונות של אריות בלטו הן במקדש שלמה והן בבית השני שנבנה מחדש לאחר החזרה מהגלות תחת עזרא ונחמיה.
יש כמה אזכורים של אריות בתנ'ך העברי. הוא מזכיר את קיומם של אריות במדבר המקיף את ערי ויישובי ישראל. הם שוטטו בגבעות ולעתים קרובות היו תוקפים עדרים. דוגמה נוספת היא כאשר דוד המלך טוען שהרג אריה בהגנה על צאנו (מלכים א' יז:36). כך נימק את קביעתו שהוא יכול להרוג את גוליית הענק.
כיום, האריה ממשיך להחזיק בחשיבות כסמן זהות לעם היהודי הן מבחינה פוליטית והן מבחינה רוחנית. האריה הפך לסמל לעם ישראל, אומץ ליבו, עוצמתו וצדקתו. הוא מופיע גם על הדגל והסמל של העיר ירושלים.
אריות מרבים לקשט את ארון הקודש, הארון המעוטר המכיל את ספרי התורה, בחזית בתי כנסת רבים. עיטור נפוץ שנמצא על גבי ארונות הקודש הללו הוא תרגום של עשרת הדיברות הכתובות על לוחות אבן ולצידם שני אריות עומדים.
אריה יהודה בנצרות
האריה של שבט יהודה, כמו בסמלים עבריים רבים אחרים מהברית הישנה, מקופל לתוך הנצרות ומקבל משמעות חדשה בדמותו של ישוע המשיח. ספר ההתגלות, שנכתב בסביבות שנת 96 לספירה על ידי מנהיג נוצרי מוקדם בשם יוחנן הזקן, מתייחס לאריה של יהודה - 'האריה משבט יהודה, שורש דוד, כבש, כדי שיוכל לפתוח את המגילה. ' (התגלות ה':5).
בתיאולוגיה הנוצרית, מבינים שהכוונה היא לביאתו השנייה של ישוע, כאשר הוא יחזור לכבוש את כל אויביו כולל השטן. מיד לאחר הפסוק הזה יש תיאור של כבש שנרצח. ישוע זוכה לתיאור של האריה והכבש בקרב הנוצרים מקטע זה.
בתיאולוגיה הנוצרית, קטע זה מאשש נבואות חשובות על אישיותו ופועלו של ישוע כאריה יהודה. הוא מזוהה כיורש של דוד ולכן המלך החוקי של היהודים. הוא מתואר ככובש למרות שעבר מוות נורא בצליבה.
לפיכך, דבר אחד שהוא כבש הוא המוות באמצעות תחייתו. הוא גם יחזור לסיים את כיבושו. הוא לבדו יכול לפתוח את המגילה המשמשת סמל לשיא ההיסטוריה האנושית וסוף הזמן בספר ההתגלות.
כיום, דמות האריה מובנת על ידי הנוצרים כמעט אך ורק כהתייחסות לישו. זה נעזר רבות מאז אמצע המאה ה-20 על ידי הפופולריות של סי.ס. לואיס דברי הימים של נרניה שבו אסלן האריה משמש כייצוג של ישו. אסלן הוא חזק, אמיץ, צודק, עז ומקריב את עצמו. יחד עם ספרות, האריה נמצא בדרך כלל כנושא באמנות נוצרית מודרנית, מוזיקה וקולנוע.
האריה של יהודה באימפריה של אתיופיה
שימוש מעניין נוסף במונח אריה יהודה הוא כתואר לקיסר אתיופיה.
על פי התיעוד ההיסטורי שנמצא בטקסט של המאה ה-14 המכונה קברה נגסט , מייסד שושלת שלמה של אתיופיה היה צאצאיהם של שלמה מלך ישראל ומקאדה מלכת שבא, שביקרו אותו בירושלים.
תיאור של ביקור זה נמצא בספר מלכים א' פרק 10, אם כי לא מוזכר מערכת יחסים או צאצאים.
על פי המסורת האתיופית, לאומית ודתית כאחד, חנך מנליק הראשון את שושלת שלמה באתיופיה במאה ה-10 לפני הספירה. הטענה לשושלת מנליק הייתה היבט חשוב בסמכות האימפריאלית במשך כמה מאות שנים.
האריה של יהודה ותנועת הרסטפארי
הקיסר האתיופי הנושא את התואר אריה יהודה מופיע בולט ראסטפאריזם , תנועה דתית, תרבותית ופוליטית שמקורה בג'מייקה בשנות ה-30.
לפי הראסטפאריזם, ההתייחסויות התנ'כיות לאריה של שבט יהודה מדברות במיוחד על היילה סלאסי הראשון, קיסר אתיופיה בין השנים 1930-1974.
חלק מהראסטפארים רואים בו את בואו השני של ישו. עם הכתרתו, הוא קיבל את התואר 'מלך המלכים ואדון האדונים, האריה הכובש משבט יהודה'. במהלך חייו, היילה סלאסי ראה את עצמו כנוצרי אדוק, ונזף בקביעה ההולכת וגוברת שהוא ביאתו השניה של ישו.
לסיכום
עבור יהודים, אריה יהודה הוא סמל אתני ודתי חשוב, המקשר אותם לתחילתם כעם, לארצם ולזהותם כילדי אלוהים. הוא ממשיך לשמש תזכורת בפולחן הציבורי שלהם, וכסמל לזהותם החברתית-פוליטית.
עבור הנוצרים, ישו הוא האריה של יהודה שיחזור לכבוש את הארץ, בניגוד להופעתו הראשונה על פני האדמה ככבש קורבן. זה נותן לנוצרים תקווה שהרוע, שכעת יש לסבול, יובס יום אחד.
אריה יהודה מופיע גם בהיסטוריה של אפריקה ובתנועות אפרו-צנטריות של המאה ה-20 כמו הרסטפאריזם.
בכל הביטויים הללו, האריה מעלה את הרעיונות של אומץ, כוח, אכזריות, הוד, מלכות וצדק.
