סמלים יהודיים - היסטוריה, משמעות וחשיבות

תוכן העניינים
בהתחשב בכך שהיהדות היא בין הדתות הוותיקות בעולם, מובן מאליו שסמלים רבים קיבלו משמעות ונקשרו לעם היהודי. חלק מהסמלים הללו הם מאוד ספציפיים, כמו החנוכייה או ה מְזוּזָה , בעוד שאחרים כלליים יותר, כולל סמליות של מספרים, סוגים מסוימים של מזון ובעלי חיים.
במאמר זה, דנו בכמה מהסמלים היהודיים הפופולריים ביותר. זו לא רשימה ממצה, אבל זו נקודת התחלה מצוינת.
חנוכייה

המילה חנוכייה הוא עברית עבור מנורה . זהו אחד החפצים החשובים ביותר ביהדות וסמל יהודי המוכר מיד. סמל החנוכייה מתואר על סמל ישראל.
ישנם שני סוגים של חנוכיות:
- חנוכיית המקדש – בתנ'ך מתוארת המנורה כמנורת שבעה קנים שהודלקה מדי יום במשכן ולאחר מכן במקדש ירושלים. חנוכייה זו הייתה עשויה מזהב טהור והודלקה בשעות היום בתוך המקדש.
- חנוכיית חנוכה – חנוכיות הדולקות בחג החנוכה היהודי (גם בחנוכה) מכילות שמונה ענפים ותשע מנורות, אחת להדלקה בכל ליל החג. אלה יכולים להיות עשויים מכל חומר, כל עוד הם בטוחים באש. חנוכיות חנוכה מוארות בדרך כלל בחוץ, בכניסה הראשית לבית ופונה לרחוב, אם כי יש שמדליקים אותן בתוך הבית, ליד חלון או דלת. הם בדרך כלל מוארים בשקיעה ומאפשרים להם לבעור אל תוך הלילה.
מגן דוד

אולי הסמל הידוע ביותר של העם והאמונה היהודית, ה מגן דוד הוא דמות גיאומטרית פשוטה המורכבת משני משולשים שווי צלעות מצופים, הממוקמים כדי ליצור תמונה של כוכב בעל שש קצוות. סמל זה ידוע גם כמגן דוד או מגן דוד.
מקורותיו של סמל זה נמתחים לימי קדם, שם נעשה בו שימוש בהקשרים פגאניים. מאמינים שהוא שימש כסמל קסום או כקישוט. הוא שימש מדי פעם בהקשרים יהודיים, אך לא באופן עקבי.
מה-17 ה' המאה ואילך, מגן דוד נקשר במיוחד ליהדות, כאשר הקהילה היהודית בפראג אימצה אותו כסמל הרשמי שלה. ב-19 ה' המאה, מגן דוד הפך לסמל אוניברסלי של היהדות, בדומה לצלב של נוצרים.
היהודים נאלצו לענוד כוכבים צהובים בעלי שש קצוות במהלך הכיבוש הנאצי באירופה, מה שהפך את הסמל לייצוג של אומץ, קדושים קדושים וגבורה. כיום מתנוסס מגן דוד במרכז דגל ישראל.
ספר תורה

ספר תורה הוא ספר קלף, המכילה את חמשת ספרי משה, המכונה חומש. זה נכתב לעתים קרובות בכתב יד בעברית על ידי סופר מיומן על קלף משובח והוא ידוע בתור התורה שבכתב. עם זאת, המונח תורה יכול להתייחס גם לכל ההוראה, הנוהג והתרבות היהודית הקיימת. זה ידוע בתור התורה שבעל פה, מכיוון שהוא חורג ממסמך אחד.
כיפה

הידוע גם בתור כיפה או כיפה, כיפה (או כיפה) מתייחסת לכובע הקטן והחצי עגול הנלבש בדרך כלל על ידי גברים יהודים אורתודוקסים. הכיפה עשויה מבד ומכסה רק את חלקו העליון של ראשו של האדם, בהתאם לדרישה שגברים יהודים יכסו את ראשם בכל עת.
בעוד שהכיפה לובשת בעיקר גברים, חלק מהנשים המודרניות חובשות את הכיפה כסמל של ענווה, אדיקות ושוויון עם גברים.
יהודים ליברלים או רפורמים רואים בכיפה פריט אופציונלי אך עשויים לחבוש אותה במהלך פסטיבלים דתיים ובעת תפילה או ביקור בבית הכנסת.
דריידל

סביבון הוא סביבון קטן, המורכב מארבע צדדים כאשר בכל צד יש אות עברית. המילה סביבון נובע מהגרמנית תור, אשר אומר לפנות.
הסביבון מסובב בדרך כלל במהלך חנוכה ומזוהה עם חגיגות החג. ילדים מסובבים את הסביבון, משחקים על חפצים כמו מטבעות, ממתקים או שוקולד.
ארבע האותיות על הסביבון הן:
- נזירה - כלום
- גימל - הכל
- היי - חצי
- שין - לשים
תנאים אלו מסדירים את המשחק, כאשר הילדים פועלים לפי הכללים הקשורים לאותיות. ישנם שירי ילדים רבים הקשורים לסביבון, כמו יש לי דריידל קטן.
יד חמסה

יד החמסה , הנקרא גם יד חמש, הוא סמל עתיק יומין בעל משמעות לתרבויות ודתות רבות. לא ניתן לתבוע את הסמל על ידי קבוצה תרבותית אחת ויש לו מספר פרשנויות. בקהילות יהודיות, יד החמסה משמשת כסימן להגנה מפני עין הרע. אמונה טפלה זו נותרה חזקה בתרבויות רבות, כולל בקרב קבוצות יהודיות.
כתובה

הכתובה היא המקבילה היהודית לתעודת נישואין ומהווה עיקר בחתונות יהודיות. הוא פועל כחוזה נישואין, המתאר את האחריות שיש לחתן כלפי הכלה. בעוד שבעבר ניתן היה לאכוף את הכתובה בבתי משפט אזרחיים, כיום זה יכול לקרות רק בישראל.
הכתובה אינה הסכם הדדי, שכן לאישה אין חלק בחוזה. זוגות רבים תולים את הכתובה בביתם, כתזכורת לנדרי הנישואין והאחריות שלהם. על פי ההלכה היהודית, אם בני זוג מאבדים את הכתובה שלהם, הם אינם רשאים לחיות יחד יותר. במקרים כאלה יש לערוך כתובה שנייה כתחליף לראשונה.
טלית עם ציצית

הטלית מתייחסת לטלית היהודית, שלובשים גברים ונשים כאחד בעת תפילת שחרית. צעיף ארבע פינות זה צריך להיות גדול מספיק כדי להתאים בקלות על שתי הכתפיים, אך לא צריך להיות עשוי משילוב של צמר ופשתן. במקום זאת, זה צריך להיות עשוי צמר, כותנה או סיבים סינתטיים.
הציצית הם החוטים התלויים בפינות או בשוליים של הטלית. אלה קשורים בדפוסים ספציפיים לפי המנדטים של התורה. הטלית היא תזכורת לחובות ולחובות של העם היהודי.
עץ דקל

עץ הדקל הוא אחד משבעת המינים (ראה להלן), שכן הוא נושא את פרי התמר. זהו סמל משמעותי ביותר בישראל, שכן הוא מסמל שפע ופוריות. ענף הדקל הוא סמל לניצחון. כפות תמרים משמשות בחגים, כמו סוכות, וגם בטקסים שונים. סמלי דקלים נמצאים בדרך כלל על מטבעות יהודיים, פריטים דקורטיביים וגלוסקמאות יהודיות.
שבעת המינים
שבעת המינים, המכונים ביחד שבעת המינים, נחשבים לפירות ודגנים קדושים הגדלים בישראל. אלו הם:
- בקושי
- ענבים
- חיטה
- תאנים
- תמר (דבש)
- שמן זית)
- רימונים
מינים אלו רשומים בספר דברים כמנחות המקובלות היחידות בבית המקדש, כל עוד הם 'ביכורים'. אלה מילאו תפקיד חשוב לאורך ההיסטוריה הישראלית והם חשובים עד היום במטבח הישראלי. כיום, שבעת המינים נאכלים במהלך ראש השנה היהודי לעצים, הנקרא ט'ו בשבט .
יונים וענף זית

הסמליות של יונה עם ענף זית כמייצגת שלום מקורה בסיפור התנ'כי על נח ותיבה. כשנח שחרר את היונה, היא חזרה כשענף זית מהודק במקורה, מסמן את סיום המבול. לזית יש גם את ההבחנה שהוא אחד משבעת הפירות המקומיים הישראלים מימי קדם.
חי

צ'אי (לא להתבלבל עם ההודי צ'אי שפירושו תה) היא מילה עברית שמתורגמת ל חַיִים אוֹ חַי. המילה נכתבת באמצעות שתי אותיות - צ'ט ויו'ד. כשמרכיבים אותם יחד, האותיות האלו יוצרות את המילה צ'אי שמייצגת את החיים.
בעברית, לכל אות נקבע ערך מספרי. הערך המספרי של המילה צ'אי הוא שמונה עשרה, ולכן המספר 18 חשוב בחוגים יהודיים. כאשר נותנים מתנות כספיות, הסכומים נעשים בדרך כלל במרווחים של $18.
סמל הצ'אי נענד לעתים קרובות על תכשיטים, בדומה למגן דוד או יד חמסה.
מְזוּזָה

מזוזה היא נרתיק דקורטיבי, המחובר לצד ימין של דלת או עמוד דלת, בסביבות גובה הכתפיים. המארז נועד להחזיק את נשמע, או קלף, שעליו כתובים פסוקים ספציפיים בתורה בעברית. הוא משמש כתזכורת לברית עם אלוהים וכסמל לכך שהבית הוא משק בית יהודי. יש המאמינים שהמזוזה היא קמע, עם יכולות קסומות להגן על בני הבית.
סמליות של מספרים
ביהדות, מספרים ממלאים תפקיד מיוחד, כאשר מספר מספרים נחשבים משמעותיים עבור הסמליות שלהם:
- אחד - סמל לאחדות, אלוהות ושלמות של אלוהים
- שלוש – מציין שלמות ויציבות
- ארבע - יש משמעות הן במסורות היהודיות האזוטריות והן במסורות האקזוטריות
- חמש - מסמל את חומש (חמשת ספרי משה); מסמל גם הגנה
- שבע - זהו מספר משמעותי וחזק ביותר, המסמל בריאה, ברכה ומזל טוב
- שמונה - מייצג השלמה
- עשר - מסמל מזל טוב, מזל וכוח
- שתיים עשרה - מסמל שלמות והשלמת מטרת אלוהים
- שמונה עשרה - זה נחשב למספר המזל ביותר והוא הערך המספרי של המילה חי (שנדונה למעלה).
- עשרים וארבע - סמל לשפע ופוריות
- ארבעים - מספר משמעותי ביותר בתנ'ך, המסמל בדרך כלל תקופה של מעבר ושינוי
- שבעים - מייצג את העולם
- סיכויים ושווים - מספרים אי-זוגיים נחשבים למזל, בעוד שמספרים זוגיים נחשבים למזל רע
בקיצור
הדת, המנהגים והתרבות היהודיים עשירים בסמליות ומשמעויות. לסיכום, הנה תמונה של סמלים יהודיים פופולריים.
